רות ארנון - היא ביוכימאית מומחית לאימונולוגיה (חקר המערכת החיסונית), פרופסור מן המניין במכון ויצמן למדע, נשיאת האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים בין השנים 2010–2015 וכלת פרס ישראל למדעי הרפואה לשנת התשס"א (2001). רות ארנון נשואה לדוקטור אוריאל ארנון ואם לשני ילדים.

 

רות ארנון, נולדה בתל אביב ב-1933 וגדלה בשכונת נווה צדק, אביה היה מהנדס חשמל ואמה מורה. בבית הספר היסודי הוקפצה כיתה ובגיל 13 החלה לימודיה בגימנסיה הרצליה.

 

בשנת 1950-1955, כשהייתה בת 17, החלה את לימודיה בפקולטה לכימייה באוניברסיטה העברית בירושלים לתואר M.SC בביוכימיה. 

בשנת 1957-1960, כשהייתה בת 24, למדה את לימודיי הדוקטור באוניברסיטה העברית בירושלים.  עבודת הדוקטורט שלה עסקה בתכונות אימונולוגיות של חלבונים.

בשנת 1960-1962, כשהייתה בת 29, החלה את לימודיי הפוסט דוקטורט באוניברסיטת רוקפור בניו- יורק. 

​

לאחר מכן חזרה למכון ויצמן, שם מונתה לחוקרת בכירה ב-1966 ולפרופסור מן המניין ב-1975.

​

במהלך השנים שימשה במגוון תפקידים במכון: הייתה ראש המחלקה לאימונולוגיה כימית במכון ויצמן, מנהלת המרכז לביולוגיה מולקולרית במכון ויצמן, דיקן הפקולטה לביולוגיה במכון ויצמן למדע.

 

 במקביל שימשה בתפקידים  ציבוריים בכירים בישראל ובעולם, בהם נשיאת האגודה הביוכימית הישראלית, חברה בוועדת ההיגוי של ארגון הבריאות העולמי (WHO), וחברה בוועדת מומחים לחומרים ביולוגיים של אונסק"ו, הייתה נשיאת הפדרציה האירופית של האגודות האימונולוגיות, ומזכ"ל הארגון הבינלאומי לאימונולוגיה. ב-1991 מונתה לחברה באקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, ומשנת 1995 משמשת כראש החטיבה למדעי הטבע באקדמיה וסגנית הנשיא. בשנת 2000 מונתה לסגנית הנשיא של איגוד האקדמיות למדעים באסיה, ומשמשת גם כיועצת לנשיא המדינה לענייני מדע וטכנולוגיה. ארנון היא ממייסדות המועצה המדעית של בריטניה וישראל וב-2017 מונתה ליו"ר-משותפת שלה לצד פרופ' לורד רוברט וינסטון.

 

עבודתה המדעית עסקה בתחומי פיתוח תרכיבי חיסון מלאכותיים, הכוונה של תרופות וחקר תגובת החיסון נגד הטפיל הגורם לבילהרציה. במשך שנים רבות עסקה במחקר בתחום פיתוח תרופה למחלת הטרשת הנפוצה עליו עבדה יחד עם מיכאל סלע ודוקטור דבורה טייטלבאום. המחקר הביא לפיתוחו של החומר קופולימר 1, פולימר סינתטי, שהיה הבסיס לתרופה פורצת הדרך, הקופקסון, המיוצרת על ידי חברת טבע משנת 1995. בשנת 1998 זכתה בפרס וולף יחד עם מיכאל סלע, על גילויים מכריעים בתחום האימונולוגיה, בפרט על הראשוניות בשימוש בפוליפפטידים סינתטיים בחקר תורת החיסון, ובפוליפפטידים ליניאריים ומסועפים כאנטיגנים. ב-2001 זכתה בפרס ישראל למדעי הרפואה.

​

מחקריה של רות ארנון מתפרסים על ארבעה נושאים:

* פיתוח אנטיגנים סינתטיים עם דגש עיקרי על תרכיבי חיסון מלאכותיים.

* הכוונת תרופות, בעיקר נגד גידולים ממאירים. 

* מערכת חיסון נגד טפילים.

* מחלות אוטואימוניות, בעיקר טרשת נפוצה ופיתוח תרופת הקופקסון לטיפול במחלה זו. 

 

 ב-21 ביוני 2010 נבחרה ארנון באסיפה הכללית של האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים לנשיאת האקדמיה. ארנון נכנסה לתפקידה החדש בספטמבר 2010, אז סיים מנחם יערי את כהונתו. ארנון היא הנשיאה התשיעית של האקדמיה והאישה הראשונה שמכהנת בתפקיד זה. בחודש יוני 2015 סיימה ארנון את תפקידה כנשיאה של האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים.

​

 כיום היא מנסה לקדם את החלום המדעי הנוכחי שלה שאותו היא מגדירה "חיסון אוניברסלי לשפעת", כזה שימנע את כל סוגי המחלה ואת הווריאציות שלהם, המשתנות משנה לשנה. 

​