טרשת נפוצה (MS) הינה מחלה שכיחה התוקפת את מערכת העצבים המרכזית, קרי, את המוח ואת חוט השדרה. זוהי מחלה כרונית, אשר לרוב מתבטאת בהתקפים לסירוגין.

 

מדוע המחלה נקראת טרשת נפוצה?

בעקבות פגיעה במיאלין (ציפוי המגן שמכסה את סיבי העצבים) סיבי עצבים עלולים להיפגע. הצלקות אשר נוצרות בעקבות פגיעה זו נקראות: "טרשות" ולעיתים גם "לזיות", "נגעים" או "פלקים ".

פיזורן האקראי במקומות שונים במערכת העצבים המרכזית נותן לטרשת הנפוצה את שמה. המשמעות המילולית של טרשת נפוצה הינה: "צלקות רבות ".

 

טרשת נפוצה מסתמנת לרוב בגילאי הבגרות המוקדמים ויכולה להתבטא בצורה שונה בין אדם אחד למשנהו. היבטים רבים של המחלה עדיין אינם מובנים ואין וודאות לגבי גורם המחלה ומנגנון הנזק למערכת העצבים. אין בידנו כיום אמצעים למנוע את הופעת המחלה.

המחקר המקיף אודות הטרשת הנפוצה המתבצע ברחבי העולם, מיועד לפתח אמצעי טיפול יעילים יותר כנגד המחלה מאלה המצויים כיום ואשר יאפשרו לחולי טרשת נפוצה איכות חיים טובה יותר.

​

טרשת נפוצה שכיחה יותר בקרב בני הגזע הלבן. הסיכון לפתח המחלה נקבע בשלבים המוקדמים של החיים.

​

טרשת נפוצה עלולה להתפתח בכל גיל. הגיל הממוצע לאבחון של המחלה הוא 31-33שנה. פחות מארבעה אחוזים מהחולים מפתחים את המחלה בילדות. כך שלעיתים רחוקות טרשת נפוצה מאובחנת אצל ילדים או זקנים.

לנשים סיכוי גבוה יותר לחלות במחלה מאשר גברים.

​

הגורמים למחלת טרשת נפוצה

 

ההנחה הרווחת כיום הינה שהפגיעה במערכת העצבים המרכזית בטרשת נפוצה נגרמת במנגנון אוטו-אימוני, קרי, באופן שהמערכת החיסונית תוקפת בטעות רקמות עצמוניות. הפגיעה בטרשת נפוצה הינה למעטפות המיאלין המבודד את סיבי העצבים.

גורמים נוספים התורמים להופעת המחלה הינם משתנים גנטיים, ויראליים וסביבתיים.

​

תסמיני טרשת נפוצה

תסמיני הטרשת הנפוצה יכולים להיות מאוד מגוונים ונקבעים גם על פי מיקום הפגיעה במערכת העצבים המרכזית

:לדוגמא

      נגע בעצב האופטי עלול להוביל לראיה לקויה. 

      נגע בחוט השדרה עלול להוביל לחולשה ואובדן תחושה בידיים וברגליים.

​

התסמינים הראשונים בדרך כלל מופיעים במפתיע ונעלמים לאחר מספר ימים או שבועות

​

 

טיפול בטרשת  

הצעד הראשון בהתמודדות עם הטרשת הנפוצה הוא ללמוד ככל שניתן על המחלה. הדבר יאפשר לכם להבין את השינויים המתרחשים במערכת העצבים במהלך המחלה, בטווח הקצר ולאורך השנים לדעת מה צפוי בעתיד, לקבל מידע על שיטות טיפול קיימות ועתידיות ולהתאים את אורח חייכם כך שתוכלו להמשיך ולחיות בצורהה מיטבית.

​

חשיבות הטיפול המוקדם

אחת השאלות החשובות בגישה הטיפולית לטרשת נפוצה הינה המועד המיטבי לתחילת הטיפול. סוגייה זו מתחדדת כאשר מדובר בשלבים ראשוניים שלהמחלה בעת שהנזק הנוירולוגי הינו מינימאלי והחולה ורופאו סבורים שהמחלה הינה תחת שליטה.

 

הידע העכשווי תומך בצורך בטיפול מוקדם. אנו יודעים שהנזק לעצבים ולמוח מתרחש בשלב מאוד מוקדם של מהלך המחלה ולעיתים באופן תת קליני, קרי "שקט". התחלת טיפול בשלב מוקדם מיועדת למזער את הנזק לעצבים ולמוח ועל ידי כך לעכב את התקדמות המחלה.

לתרופות הניתנות בשלב מוקדם והמיועדות להשפיע על מהלך המחלה קוראים תרופות משנות מהלך המחלה והן בעלות יכולת להשפיע על מערכת החיסון ודרכה על מהלך המחלה במנגנונים המכונים אימונומודולטוריים.

 

התרופות מקבוצה זו :

* מסייעות להפחית את הסימפטומים החריפים של המחלה, או להשיג הפוגה

* מאריכות את תקופות הזמן בין התקף להתקף.

* מאיטות את קצב התקדמות הטרשת הנפוצה, על ידי הפחתת תדירות וחומרת ההתקפים.

טיפול עם תרופות משנות מהלך מחלה, כדוגמת אינטרפרון בטא 1a, אשר נלקחות עם תחילת המחלה - מונע תהליכים דלקתיים שעלולים להוביל לדה-מיאלינזציה ולנזקים לאקסונים.

 

מטרות הטיפול בטרשת נפוצה הן :

הקלה מיידית בסימפטומים החריפים של המחלה.

הארכת משך הזמן בין התקף להתקף.

שינוי במהלך המחלה על מנת להאט את התקדמותה.

הפחתה בתדירות וחומרת ההתקפים.

טיפול בסימפטומים נלווים.

התאמת צורת ואורח החיים למגבלות התפקודיות.

​